איל ברנדט
02-08-12, 08:34 AM
היציאה מהמשרד אתמול בשעה 20:00 בערב לוותה בקריאת השתאות. מבט חטוף למעלה הדליק לי נורה בהירה של ירח מלא עשיר קורץ ומחייך. טלפון לקובי והלב כבר מתרומם לקראת הנסיעה הצפויה. 21:10 כבר יוצא מהבית לכיוון העליות לירושלים. האופנוע מגרגר בחושניות מתחתי ומלטף את האספלט השחור כאילו רואה אותו בפעם הראשונה. המנוע חלק ומתרונן בשירה רמה, מלמעלה הירח רומז לי על ליטוף של לילה רך ונעים היורד ועוטף. תאורה הרחובות והכרך הגדול קצת מסנוורת ומפריעה עדיין להתמזגות עם היצור הנפלא הזה. בלטרון אי אפשר היה לוותר על נשנוש קטן שיחה מרתקת בענייני דיומא הכרות עם עוד ציטוט של ארנסט המינגווי ויציאה בצהלה רבה לכיוון עמק האלה. יער צרעה מתאדה מאחורינו ומזכיר לי זמן אחר וטקס פאגאני שעברתי ליד הקבר של שמשון הגיבור. כאילו פלנטה אחרת ומכונת זמן ששואבת אותך מעמידה וטוחנת את האישיות ומרכיבה את פסיפס ההוויה האנושית שלך כל יום כל שעה וכל דקה מחדש. ללא כל מאמץ ובתזמון מדויק הבימר מנתב דרכו בבטחה וחולף על פני בית שמש שהפכה מזמן להיות משהו אחר. עמק האלה עם המסתורין שבו מתגלה ולפתע מאתגר את הירח להפגין עד כמה הוא יכול להיות גדול ובהיר עד כמה הוא קרוב, היית מאמין שהלכו עליו שואל אותי קובי בהתפעמות. סיבוב קצר לאתר את הדיבורית שנפלה קוצר הצלחה נוספת והנה העליות לירושליים כבר מתגלות. מהירות נעימה וזורמת מכניסה למדיטציה משכרת. קצת מוסיקה מתחלפת וכבר אנחנו יורדים לכיוון נס הרים ונחל קטלב. בוואדי היפהפה הזה מעדיפים להאט עוד קצת ולוקחים את הסיבובים בקלות ובהרמוניה נפלאה של רחש הגומי המלטף את האספלט בעדנה. עין כרם תמיד הייתה מקום שטוב לעצור בו. קסם הבתים הישנים והקרבה לירושלים נותן לה את נופך המיסתורין הנדרש בדיוק בלילה שכזה. קפה מעורר וכבר לחוצים על הגז בדרך הבייתה בירידות המאתגרות כל פעם מחדש חולפים על פני באב אל וואד והנה אנחנו בדרך אל העיר. ארבע שעות של שכרון חושים והשינה המצפה מעולם לא הייתה טובה יותר. טו באב 2012 כבר כאן.