איל ברנדט
31-08-12, 08:28 PM
די נזקקתי לרכיבה אתמול לאור הירח. כמו פנס רחוב ישן נושן הביט בנו משתאה, טור של מעל 60 אופנועים המשתרך לדרכו באיטיות , משתחל בין המכוניות הרבות שעמדו בכביש 6 וממשיך לעבר התענכ"ים ללא לאות ובהתמדה כשהגלבוע מדרום מלווה אותו בבטחה וברצון.
תמיד קשה לי לחזור מטיול לילה. זה הגיל כנראה שכבר לא מפרגן ליכולות שאני עוד זוכר. לילות לבנים שפעם לא הותירו רישומם, פתאום כבר דורשים מנוחתם. אבל לילה לבן שכזה שעבר עלינו אתמול יכול היה להסתיים רק במסקנה "היה שווה". לא יודע מי העלה את הרעיון אבל החיזיון האורקולי בבית שאן היה אחד ה.. , ללכת בין העתיקות המשוחזרות, אין דברים כאלה. פתאום קמים לתחייה הרומאים הנהנתנים האלה , ועם הצבעים האלה שהאירו את כותרות עמודי השיש הקורינתיים המפוארים, בית המרחץ המפואר ששוחזר להפליא רצפות הפסיפס המשוחזרות לאורך מאות מטרים רבים, רחובות שקמים לתחייה כמו לפני אלפיים שנה וסיום בתיאטרון רומאי שעד היום פעיל בהופעות כאלה ואחרות. והיה מי שאמר ששלמה ארצי חסר כאן.
את הכל ליווה מדריך מעולה שצייר במילים את שקשה לתאר.
ואני תוהה בליבי איך שהזמן כמעט עמד מלכת.
75% מיסים שילמו היהודים בבית שאן לרומאים על התענוג לחיות שם ולעבוד ולהתפרנס. וכמה אנחנו משלמים היום? לדעתי אם עושים חישוב נכון ולוקחים בחשבון את כל המיסים העקיפים שאנחנו משלמים למדינה מה"נטו" שלנו, אנחנו בטוח מתקרבים ל75% מיסים... חומר למחשבה.
והנה כאן בביתנים העתיקים הללו בחדרים המרוצפים ידעו הנאות שונות וכאן עוד ניתן לשמוע על מרצפות הרחובות איך הן משקשקות מגלגלי הכרכרות ופרסות הסוסים המטופפים בחדווה.
עמודים אדירים של שיש שהיו זרוקים על האדמה לאחר רעידת האדמה שלפני 1400 שנה פתאום עומדים בגאווה ומוסיפים הוד והדר לשכונה.
הכניסה לתאטרון הרומאי לוותה בקריאת השתאות מצידי. החיים כאן נראו יותר מתמיד קרובים אלינו בערבוב הזה של כאן ועכשיו בדמיוני והנה אלפי יהודים ומבלים כאן לשחיטה על ידי הרומאים שכבשו את ארץ ישראל מחדש מידי בר כוכבא ואנשיו. כמעט אלפיים שנה שעברו מאז והנה אנחנו שוב כאן הפעם נושאים ראשנו בגאווה , לא עוד מובלים לשחיטה.
טעימה קצרה בשיפודייה מקומית די טובה והמשך לכיוון הטבילה הלילית המצפה.
די נדהמתי כשאליקו סיפר לי השבוע שאזור עין שוקק ועין מודע נסגר וניתן להגיע ברגל על אופניים או באמצעות קרוניות המסופקות ע"י הפארק ובתשלום כמובן. "פארק המעיינות" נקרא האזור וישראל שלנו הולכת ונסגרת לנו , הולכת וקטנה.
לאחר שיחה עם אחד מחברי המועדון שהיה שם בשבוע שעבר נבחרה האופציה הטובה ביותר ולשכשוך ה"יקר" זכו עוד כשלושים אופנוענים שנשארו עדיין רעבים..
תודה כמובן לאליקו שהגה ויזם עוד טיול ירח מושלם , לאיילצ'וק שנותן ונותן ללא לאות וללא עכבות, לכל מי שטרח וידע להעביר כוס קפה מהביל בשעות הקשות של הלילה, למרשלים שעשו עבודה מעולה, ולחברי המועדון הנפלאים האלה שלנו שאין בלתם.
שבת שלום.
תמיד קשה לי לחזור מטיול לילה. זה הגיל כנראה שכבר לא מפרגן ליכולות שאני עוד זוכר. לילות לבנים שפעם לא הותירו רישומם, פתאום כבר דורשים מנוחתם. אבל לילה לבן שכזה שעבר עלינו אתמול יכול היה להסתיים רק במסקנה "היה שווה". לא יודע מי העלה את הרעיון אבל החיזיון האורקולי בבית שאן היה אחד ה.. , ללכת בין העתיקות המשוחזרות, אין דברים כאלה. פתאום קמים לתחייה הרומאים הנהנתנים האלה , ועם הצבעים האלה שהאירו את כותרות עמודי השיש הקורינתיים המפוארים, בית המרחץ המפואר ששוחזר להפליא רצפות הפסיפס המשוחזרות לאורך מאות מטרים רבים, רחובות שקמים לתחייה כמו לפני אלפיים שנה וסיום בתיאטרון רומאי שעד היום פעיל בהופעות כאלה ואחרות. והיה מי שאמר ששלמה ארצי חסר כאן.
את הכל ליווה מדריך מעולה שצייר במילים את שקשה לתאר.
ואני תוהה בליבי איך שהזמן כמעט עמד מלכת.
75% מיסים שילמו היהודים בבית שאן לרומאים על התענוג לחיות שם ולעבוד ולהתפרנס. וכמה אנחנו משלמים היום? לדעתי אם עושים חישוב נכון ולוקחים בחשבון את כל המיסים העקיפים שאנחנו משלמים למדינה מה"נטו" שלנו, אנחנו בטוח מתקרבים ל75% מיסים... חומר למחשבה.
והנה כאן בביתנים העתיקים הללו בחדרים המרוצפים ידעו הנאות שונות וכאן עוד ניתן לשמוע על מרצפות הרחובות איך הן משקשקות מגלגלי הכרכרות ופרסות הסוסים המטופפים בחדווה.
עמודים אדירים של שיש שהיו זרוקים על האדמה לאחר רעידת האדמה שלפני 1400 שנה פתאום עומדים בגאווה ומוסיפים הוד והדר לשכונה.
הכניסה לתאטרון הרומאי לוותה בקריאת השתאות מצידי. החיים כאן נראו יותר מתמיד קרובים אלינו בערבוב הזה של כאן ועכשיו בדמיוני והנה אלפי יהודים ומבלים כאן לשחיטה על ידי הרומאים שכבשו את ארץ ישראל מחדש מידי בר כוכבא ואנשיו. כמעט אלפיים שנה שעברו מאז והנה אנחנו שוב כאן הפעם נושאים ראשנו בגאווה , לא עוד מובלים לשחיטה.
טעימה קצרה בשיפודייה מקומית די טובה והמשך לכיוון הטבילה הלילית המצפה.
די נדהמתי כשאליקו סיפר לי השבוע שאזור עין שוקק ועין מודע נסגר וניתן להגיע ברגל על אופניים או באמצעות קרוניות המסופקות ע"י הפארק ובתשלום כמובן. "פארק המעיינות" נקרא האזור וישראל שלנו הולכת ונסגרת לנו , הולכת וקטנה.
לאחר שיחה עם אחד מחברי המועדון שהיה שם בשבוע שעבר נבחרה האופציה הטובה ביותר ולשכשוך ה"יקר" זכו עוד כשלושים אופנוענים שנשארו עדיין רעבים..
תודה כמובן לאליקו שהגה ויזם עוד טיול ירח מושלם , לאיילצ'וק שנותן ונותן ללא לאות וללא עכבות, לכל מי שטרח וידע להעביר כוס קפה מהביל בשעות הקשות של הלילה, למרשלים שעשו עבודה מעולה, ולחברי המועדון הנפלאים האלה שלנו שאין בלתם.
שבת שלום.