אליקו אלג'ם
14-09-12, 07:17 PM
טיול סליחות ונשמה בירושלים
יש כמה אירועים שמועדון האופנועים הישראלי מוציא ומקיים על בסיס מסורת שחוזרת על עצמה כל שנה ואחד מהם הוא הביקור השנתי בירושלים לפני יום כיפור.
כבר הסתובבנו בכל סימטאות העיר באישון הליל ,חווינו חוייה קשה של חיתוך מושבי כל האופנועים בשכונת הבוכרים.ביקרנו בנחלאות ,ימין משה ,הרובע היהודי ואיך לא ,תמיד בכותל המערבי .
בד"כ הביקור התרחש בין ראש השנה לכיפור ועומס בלתי נסבל בתנועת כלי הרכב והולכי הרגל הביאו אותנו לקבל החלטה על מועד מוקדם יותר לביקור השנה.
כשקיבלתי טלפון מאיל ברנדט לגבי שילוב ביקור בחזיון האור קולי במגדל דוד ,היה לי ברור שזהו בדיוק הדבר המתאים לעשות השנה.קצת לפני העומס,קצת היסטוריה והמשך ישיר לביקור בחזיון האור קולי בגן הלאומי בית שאן שערכנו לפני שבועים.
עם פתיחת ההרשמה הבנתי שתהיה לנו בעיה עם מספר המקומות שהוקצו לנו לביקור ולאחר מספר ימים ההרשמה כבר היתה סגורה.התנדנדות בין השעות ,בעיה במציאת מיקום חניה וביקוש גדול לביקור הביאו אותי שוב לקיים שיחה טלפונית עם גברת נחמדה(שאנני זוכר את שמה) ממגדל דוד .שיחה שבסופה נקבעה שעה נוחה(22.30) והקצאה של מספר מקומות נוסף.גם מקום החנייה הוסדר וכל מה שנותר היה להמתין לבוא יום חמישי.
חייב לציין שנושא ההרשמה וההתחייבות במייל עובדת בצורה מושלמת(למעט חבר אחד ששמו מתחיל באות "ד" שממאן להתחבר לדוא"ל) והשיטה עובדת.ההרשמה פשוטה חוסכת ביזבוז זמן בשיחות טלפון ,מאפשרת פתיחת קבוצת נמענים במייל אשר מאפשרת משלוח הודעות ועידכונים לחברי הקבוצה באונליין.למעשה למעט שלושה ביטולים בגין מצב בריאותי והשתייכות לכוחות הביטחון כל הנרשמים הגיעו ואת המקומות הפנויים מילאו חברים אחרים.
יום רביעי מגיע ובשעת לילה מאוחרת אני מקבל הודעה מאסף טפרסון שתחנת הדלק בלטרון אינה מקום מומלץ בגלל אירועי יום הזכרון לחללי חיל השריון ,עדכון קטן במייל ונקודת המפגש הועתקה למיקום אחר על הציר הנסיעה.
יום חמישי מגיע והאופנוע מוצא מהבית שלו לקבלת שטיפה מאבק הטיול הקודם שכיסה אותו.מתקני הטלפוניה והניווט מותקנים תיקי הצד מאוכלסים בציוד המתאים ויאללה לדרך.אני מופתע מדלילות התנועה שלא אופייני כלל ליום חמישי ותוהה האם למחירי הדלק המטורפים יש השפעה ישירה לתנועה הדלילה .
לתחנת הדלק בכביש 38 הגענו מירי ואני חצי שעה לפני הזמן וכבר מצאנו מספר חברים מהצפון שהקדימו ונכנסו לתדלוק.עד השעה שש וחצי מרבית החברים כבר במקום ולאחר הסדרת התשלומים השונים והגדיל לעשות מישל בן יאיר שלא הרפה עד שהסכמתי לחדש לו חברות לשנתיים באונליין.זאת ההזדמנות להודות לאור ויטקובסקי על הסיוע .
יוצאים לדרך אני יורד לחסום את התנועה בצומת אשתאול ואני בטוח שהלבוש שלי "משכנע " את הנהגים להשמע להוראות שלי.לא בטוח חוקי אבל בטוח שזאת הדרך הנכונה והבטוחה להעביר 50 אופנועים בצומת עמוסה.
נכנסים לקיבוץ צובה ומטפסים לתצפית כשהחשכה מתחילה לעטוף אותנו ,עולים לפסגת ההר ומצליחים לראות פנורמה של 360 מעלות בזמן של שקיעה מדהימה לחשכה כמעט מוחלטת.ממש לפני יציאה מגיעים חברים נוספים שמגיעים מהצפון ואנו ממשיכים הלאה לנקודה הבאה-הסטף.כפילות התצפיות וקוצר זמן דוחפים לכיוון ביטול הביקור בהר איתן (נסיעה בשביל שהופך בין רגע לענן אבק שהיה מבטל גם בין רגע את ההשקעה שלי בצחצוח האופנוע).עם הגעתי לכניסה לסטף הבחנתי בהעדר המרשל וברור לי מעל כל ספק שללא הסבר עקשני ומפורט על התנהלות הקבוצה בעליה לירושלים,אנו נתברבר ללא סוף .
החברים מתפזרים בבית הקפה ,הרעבים אוכלים ,הצמאים שותים והשיחות קולחות.אני כאמא טיפוסית (אל דאגה אני לא בוחר דווקא עכשו להתחבר לצד הנשי שלי) נהנה לראות חברים שזמן רב לא ראיתי ,חברים חדשים שלהם זה טיול ראשון במסגרת מועדון האופנועים הישראלי ,בנות זוג וילדים שטרם הכרתי לפני כן ואת האינטראקציה בין כולם.לכל אחד יש מה להגיד וכל אחד גם רוצה שאקשיב לו ואני בין רישום אחד לשני מנסה לעמוד בציפיות.
רגע לפני היציאה תדריך בטיחות מחוייב המציאות ,ריענון הנחיות עבור המרשלים והלאה לדרך המלך בואכה ירושלים.הריענון מסתבר היה במקום ו54 אופנועים מגיעים לחניון שצמוד לשער שכם עם אפס תקלות.גיורא משלם לאחראי על החניון ואנו נכנסים דרך שער שכם לסימטאות העיר העתיקה ומוצאים את החנויות סגורות לחלוטין ומעטות בשלבי סגירה אחרונים .הליכה ללא הפרעה מביאה אותנו מוקדם מהצפוי לשער יפו/מגדל דוד ,מרווח זמן לא מתוכנן שלא אפשר לרדת לכותל קודם אבל אפשר חצי שעה של מנוחה (עבורי) מכל הלחץ שליווה את העליה והכניסה לירושלים.
מגיעה השעה ואנו נכנסים למגדל דוד לצפיה בחזיון האור קולי ,למתבוננים על המבנה מבחוץ לא ברור גודלו של המבנה ואני שזאת הפעם הראשונה שאני כאן נפעם מהגודל והעוצמה שמתגלים לי במיוחד עם משחקי תאורה מיוחדים.רגע לפני תחילת החזיון מתחילה הקרירות האופיינית לירושלים לתת את אותותיה ואחרונים שעדיין היה להם "חם" מתארגנים עם לבוש מתאים (אלה שהביאו ).אני חושב לעצמי כמה מוזרה התקופה הזאת ,אני יוצא מהבית וחום הקיץ עדיין מנהל אותנו.רכיבה עם אפודית קירור שרכשתי רק לאחרונה הופכת את הרכיבה לנעימה עד הסטף ומשם לירושלים אני מרגיש שעוד רגע אני קופא מקור.
זהו, הסתיים הביקור במגדל דוד ואנו יורדים לכותל המערבי.נסיון השנים מוכיח את עצמו והעומס בכניסה לכותל נסבל לחלוטין ואף הרחבה לפני הקיר המיוחד הזה לא עמוסה בצורה מעיקה. בין לבין אני שמח לפגוש את גיא וחברתו .בן של חברים אותו אני מכיר מיום הוולדו עד שירותו הנוכחי כקצין בצה"ל ,נזכר בבנותי שהקטנה ביניהן ספיר מטיילת ולנה בשביל הגולן ומציין לעצמי עובדה –הזדקנת אליקו !
דתי או חילוני אין זה משנה ,ל"קיר הזה " יש נשמה ולעיר ירושלים יש עוצמה ונפיצות באותה מידה.אתה הולך בסימטאות וחושב איך תראה העיר מחר לאחר תפילות יום השישי .סמטאות ללא נפש חיה הופכות תוך שניה אחת לסיר לחץ אנושי.
חוזרים לחניה ,חלק כבר פרשו ,חלק מתארגנים ליציאה וחלק מחפשים מקום לאכול בו.אנחנו לנים בעין כרם וזהו היעד הבא במערכת הניווט.
רחובות העיר ירושלים רקים מאדם ורק ברחוב המרכזי של עין כרם ישנם עוד מספר מבלים .השער בכניסה למנזר נפתח ,מחנים את האופנועים ועולים עייפים אך מרוצים לחדר שהוזמן מראש.
מתעורר ליום חדש ולרגע האווירה מבלבלת ,האם החתמתי דרכון ביציאה ולא ממש זכור לי כמה מטבע זר רכשתי? זהו שלא !
לא החתמתי דרכון וכל הכסף שהיה בכיסי היה ישראלי לחלוטין ובכל זאת השעות האחרונות היו באווירה של חו"ל ממש כאן בבית.
את הביקור אנו מסיימים בשוק מחנה יהודה ,מריחים את הריחות ונושמים את האווירה ויוצאים הביתה חזרה.
תודות:
לאיל ברנדט מוביל הטיול
לגיורא אנגלהרט על הסיוע בלוגיסטיקת החניה ועזרה בהובלה
לאורי ברק על האיסוף
לקלאודיו פינאבסקי החובש
לאלי מזרחי על הנסיונות הבלתי פוסקים ל"אפסן" אותנו בקישלא
למרשלים שמילאו את תפקידם נאמנה
לזיו פרידמן על "הקטנה" בעין כרם ולמחרת בירושלים
לכל 78 החברים ,החברות ,הבנות והבנים ע"ג 54 אופנועים וקטנועים שכבשו את ירושלים בסערה
ולמירי שאיתי שסובלת אותי ואת השגעונות שלי
שנה טובה וחג שמח
יש כמה אירועים שמועדון האופנועים הישראלי מוציא ומקיים על בסיס מסורת שחוזרת על עצמה כל שנה ואחד מהם הוא הביקור השנתי בירושלים לפני יום כיפור.
כבר הסתובבנו בכל סימטאות העיר באישון הליל ,חווינו חוייה קשה של חיתוך מושבי כל האופנועים בשכונת הבוכרים.ביקרנו בנחלאות ,ימין משה ,הרובע היהודי ואיך לא ,תמיד בכותל המערבי .
בד"כ הביקור התרחש בין ראש השנה לכיפור ועומס בלתי נסבל בתנועת כלי הרכב והולכי הרגל הביאו אותנו לקבל החלטה על מועד מוקדם יותר לביקור השנה.
כשקיבלתי טלפון מאיל ברנדט לגבי שילוב ביקור בחזיון האור קולי במגדל דוד ,היה לי ברור שזהו בדיוק הדבר המתאים לעשות השנה.קצת לפני העומס,קצת היסטוריה והמשך ישיר לביקור בחזיון האור קולי בגן הלאומי בית שאן שערכנו לפני שבועים.
עם פתיחת ההרשמה הבנתי שתהיה לנו בעיה עם מספר המקומות שהוקצו לנו לביקור ולאחר מספר ימים ההרשמה כבר היתה סגורה.התנדנדות בין השעות ,בעיה במציאת מיקום חניה וביקוש גדול לביקור הביאו אותי שוב לקיים שיחה טלפונית עם גברת נחמדה(שאנני זוכר את שמה) ממגדל דוד .שיחה שבסופה נקבעה שעה נוחה(22.30) והקצאה של מספר מקומות נוסף.גם מקום החנייה הוסדר וכל מה שנותר היה להמתין לבוא יום חמישי.
חייב לציין שנושא ההרשמה וההתחייבות במייל עובדת בצורה מושלמת(למעט חבר אחד ששמו מתחיל באות "ד" שממאן להתחבר לדוא"ל) והשיטה עובדת.ההרשמה פשוטה חוסכת ביזבוז זמן בשיחות טלפון ,מאפשרת פתיחת קבוצת נמענים במייל אשר מאפשרת משלוח הודעות ועידכונים לחברי הקבוצה באונליין.למעשה למעט שלושה ביטולים בגין מצב בריאותי והשתייכות לכוחות הביטחון כל הנרשמים הגיעו ואת המקומות הפנויים מילאו חברים אחרים.
יום רביעי מגיע ובשעת לילה מאוחרת אני מקבל הודעה מאסף טפרסון שתחנת הדלק בלטרון אינה מקום מומלץ בגלל אירועי יום הזכרון לחללי חיל השריון ,עדכון קטן במייל ונקודת המפגש הועתקה למיקום אחר על הציר הנסיעה.
יום חמישי מגיע והאופנוע מוצא מהבית שלו לקבלת שטיפה מאבק הטיול הקודם שכיסה אותו.מתקני הטלפוניה והניווט מותקנים תיקי הצד מאוכלסים בציוד המתאים ויאללה לדרך.אני מופתע מדלילות התנועה שלא אופייני כלל ליום חמישי ותוהה האם למחירי הדלק המטורפים יש השפעה ישירה לתנועה הדלילה .
לתחנת הדלק בכביש 38 הגענו מירי ואני חצי שעה לפני הזמן וכבר מצאנו מספר חברים מהצפון שהקדימו ונכנסו לתדלוק.עד השעה שש וחצי מרבית החברים כבר במקום ולאחר הסדרת התשלומים השונים והגדיל לעשות מישל בן יאיר שלא הרפה עד שהסכמתי לחדש לו חברות לשנתיים באונליין.זאת ההזדמנות להודות לאור ויטקובסקי על הסיוע .
יוצאים לדרך אני יורד לחסום את התנועה בצומת אשתאול ואני בטוח שהלבוש שלי "משכנע " את הנהגים להשמע להוראות שלי.לא בטוח חוקי אבל בטוח שזאת הדרך הנכונה והבטוחה להעביר 50 אופנועים בצומת עמוסה.
נכנסים לקיבוץ צובה ומטפסים לתצפית כשהחשכה מתחילה לעטוף אותנו ,עולים לפסגת ההר ומצליחים לראות פנורמה של 360 מעלות בזמן של שקיעה מדהימה לחשכה כמעט מוחלטת.ממש לפני יציאה מגיעים חברים נוספים שמגיעים מהצפון ואנו ממשיכים הלאה לנקודה הבאה-הסטף.כפילות התצפיות וקוצר זמן דוחפים לכיוון ביטול הביקור בהר איתן (נסיעה בשביל שהופך בין רגע לענן אבק שהיה מבטל גם בין רגע את ההשקעה שלי בצחצוח האופנוע).עם הגעתי לכניסה לסטף הבחנתי בהעדר המרשל וברור לי מעל כל ספק שללא הסבר עקשני ומפורט על התנהלות הקבוצה בעליה לירושלים,אנו נתברבר ללא סוף .
החברים מתפזרים בבית הקפה ,הרעבים אוכלים ,הצמאים שותים והשיחות קולחות.אני כאמא טיפוסית (אל דאגה אני לא בוחר דווקא עכשו להתחבר לצד הנשי שלי) נהנה לראות חברים שזמן רב לא ראיתי ,חברים חדשים שלהם זה טיול ראשון במסגרת מועדון האופנועים הישראלי ,בנות זוג וילדים שטרם הכרתי לפני כן ואת האינטראקציה בין כולם.לכל אחד יש מה להגיד וכל אחד גם רוצה שאקשיב לו ואני בין רישום אחד לשני מנסה לעמוד בציפיות.
רגע לפני היציאה תדריך בטיחות מחוייב המציאות ,ריענון הנחיות עבור המרשלים והלאה לדרך המלך בואכה ירושלים.הריענון מסתבר היה במקום ו54 אופנועים מגיעים לחניון שצמוד לשער שכם עם אפס תקלות.גיורא משלם לאחראי על החניון ואנו נכנסים דרך שער שכם לסימטאות העיר העתיקה ומוצאים את החנויות סגורות לחלוטין ומעטות בשלבי סגירה אחרונים .הליכה ללא הפרעה מביאה אותנו מוקדם מהצפוי לשער יפו/מגדל דוד ,מרווח זמן לא מתוכנן שלא אפשר לרדת לכותל קודם אבל אפשר חצי שעה של מנוחה (עבורי) מכל הלחץ שליווה את העליה והכניסה לירושלים.
מגיעה השעה ואנו נכנסים למגדל דוד לצפיה בחזיון האור קולי ,למתבוננים על המבנה מבחוץ לא ברור גודלו של המבנה ואני שזאת הפעם הראשונה שאני כאן נפעם מהגודל והעוצמה שמתגלים לי במיוחד עם משחקי תאורה מיוחדים.רגע לפני תחילת החזיון מתחילה הקרירות האופיינית לירושלים לתת את אותותיה ואחרונים שעדיין היה להם "חם" מתארגנים עם לבוש מתאים (אלה שהביאו ).אני חושב לעצמי כמה מוזרה התקופה הזאת ,אני יוצא מהבית וחום הקיץ עדיין מנהל אותנו.רכיבה עם אפודית קירור שרכשתי רק לאחרונה הופכת את הרכיבה לנעימה עד הסטף ומשם לירושלים אני מרגיש שעוד רגע אני קופא מקור.
זהו, הסתיים הביקור במגדל דוד ואנו יורדים לכותל המערבי.נסיון השנים מוכיח את עצמו והעומס בכניסה לכותל נסבל לחלוטין ואף הרחבה לפני הקיר המיוחד הזה לא עמוסה בצורה מעיקה. בין לבין אני שמח לפגוש את גיא וחברתו .בן של חברים אותו אני מכיר מיום הוולדו עד שירותו הנוכחי כקצין בצה"ל ,נזכר בבנותי שהקטנה ביניהן ספיר מטיילת ולנה בשביל הגולן ומציין לעצמי עובדה –הזדקנת אליקו !
דתי או חילוני אין זה משנה ,ל"קיר הזה " יש נשמה ולעיר ירושלים יש עוצמה ונפיצות באותה מידה.אתה הולך בסימטאות וחושב איך תראה העיר מחר לאחר תפילות יום השישי .סמטאות ללא נפש חיה הופכות תוך שניה אחת לסיר לחץ אנושי.
חוזרים לחניה ,חלק כבר פרשו ,חלק מתארגנים ליציאה וחלק מחפשים מקום לאכול בו.אנחנו לנים בעין כרם וזהו היעד הבא במערכת הניווט.
רחובות העיר ירושלים רקים מאדם ורק ברחוב המרכזי של עין כרם ישנם עוד מספר מבלים .השער בכניסה למנזר נפתח ,מחנים את האופנועים ועולים עייפים אך מרוצים לחדר שהוזמן מראש.
מתעורר ליום חדש ולרגע האווירה מבלבלת ,האם החתמתי דרכון ביציאה ולא ממש זכור לי כמה מטבע זר רכשתי? זהו שלא !
לא החתמתי דרכון וכל הכסף שהיה בכיסי היה ישראלי לחלוטין ובכל זאת השעות האחרונות היו באווירה של חו"ל ממש כאן בבית.
את הביקור אנו מסיימים בשוק מחנה יהודה ,מריחים את הריחות ונושמים את האווירה ויוצאים הביתה חזרה.
תודות:
לאיל ברנדט מוביל הטיול
לגיורא אנגלהרט על הסיוע בלוגיסטיקת החניה ועזרה בהובלה
לאורי ברק על האיסוף
לקלאודיו פינאבסקי החובש
לאלי מזרחי על הנסיונות הבלתי פוסקים ל"אפסן" אותנו בקישלא
למרשלים שמילאו את תפקידם נאמנה
לזיו פרידמן על "הקטנה" בעין כרם ולמחרת בירושלים
לכל 78 החברים ,החברות ,הבנות והבנים ע"ג 54 אופנועים וקטנועים שכבשו את ירושלים בסערה
ולמירי שאיתי שסובלת אותי ואת השגעונות שלי
שנה טובה וחג שמח