עמרי גוטמן
01-02-12, 08:34 PM
להלן רשמים מאתמול והיום (הישיבות הרביעית והחמישית בפרשת התביעה):
התובע התנגד להגשת חוות הדעת של אינג׳ רז כראייה, אולם למרות זאת היא התקבלה, תוך הערה של כב׳ השופט כי יינתן לה המשקל המתאים בהכרעת הדין.
המומחה אמציה גזית, אשר ערך בשיתוף מועדון האופנועים חוות דעת בנושא התאונה, הסביר כי הדו״ח שהוגש על ידי אינג׳ רז בשעתו, אינו עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקצועיים הנהוגים בענף אולם לא התייחס לה בחוות הדעת שהגיש הוא עצמו. הבהיר כי אין מדובר בחוות דעת נגדית.
פרש את היריעה לגבי הנתונים בהם עשה שימוש בבסיס חוות דעתו, ובין היתר תמונות שצילם, מדידות וכן פרסומים שונים בעיתונות.
הסביר כי לא יכול היה לקבוע באופן מתמטי את מהירות כלי הרכב המעורבים בעת האירוע, אך ניתן היה לשער זאת, בין השאר בהתבסס על ממצאי בדיקת גוף האופנוע לאחר מכן.
הסביר כי לדעתו טל לא יכול היה למנוע את האירוע על ידי סטייה לנתיב הימני, כפי שהציע הסניגור.
מבהיר כי בדיקת כלי הרכב נעשתה באישור הפרקליטות ובנוכחות שוטרת.
עיקר החקירה נסב סביב מדידות ובדיקות שביצע אמציה גזית, וכן מומחיותו בתחומים שונים כגון מטלורגיה ופיזיקה.
אמציה הסביר כי הבולמים היו מכונסים עד תומם בעת הפגיעה וכי בית הטלסקופ התעקם מעט מהפגיעה נתון המעיד על בלימת חירום וכי האופנוע היה במהירות נמוכה יחסית.
לו היתה הפגיעה במהירות גבוהה היתה שילדת האופנוע ממוקמת רחוק יותר מזירת האירוע ועוצמת הפגיעה היתה גורמת לחדירה עמוקה יותר של גוף האופנוע בתוך הרכב.
עדות נוספת שהחלה אתמול (31.01.2012) היא של בוחן התנועה מטעם משטרת ישראל, בני פרידמן.
הגיע לזירה בשעה 14:20 לערך, עם קצין היחידה ובהמשך הגיעו בוחנים נוספים.
תישאל את השוטרים שנכחו בזירה וסגר אותה כדי לשמר את הממצאים בה;
ווידא כי כלי הרכב המעורבים לא הוזזו ממקומם והבחין כי הזירה קטנה במימדיה בניגוד לתאונות אופייניות בין אופנוע לרכב פרטי, בהן בשל המהירויות הגבוהות המרחק בין כלי הרכב מגיע למאות מטרים.הדבר מעיד על תאונה במהירויות נמוכות.
אופן השבירה של האופן הקדמי גרם לחריצה המדוברת בכביש, לאחר הפגיעה ברכב הפרטי.
כן נדונו פרטים נוספים, גרפיים מכדי להביאם לדפוס.
נקודת הפגיעה היתה על הנתיב השמאלי, במרכז או צידו הקרוב לקו המקווקו.
החריץ שנוצר בכביש מעיד על כך שהקריסה שגרמה לו נוצרה לאחר האירוע ולכן הפגיעה היתה קצת לפני כן.
נגרם נזק לדופן השמאלית של הרכב הפרטי ונרם נזק בינוני אך עדיין קל הרבה יותר מתאונות אופנועים אופייניות, שכן לו נסע האופנוע מהר יותר, גם נהג הרכב היה נפגע.
שני כלי הרכב היו בתנועה.
מד הסל"ד נתקע על 7,000 סל"ד אולם לדבר ייתכנו מספר משמעויות בכל הנוגע להתנהגות האופנוע והאם היה בהאצה, או שייתכן שהרוכב ניסה לעשות שימוש במנוע כדי להאט את מהירות הנסיעה.
לגבי עדות נהג הרכב הפרטי כי חפץ כלשהו שהיה מונח על הכביש, גרם לנזק קודם לתאונה וגרם לו לעצור בשול, הנושא נבדק ונשלל, למעט פגיעה קלה בפגוש הרכב. הרכב נבדק בהרמה בזירה גופא ולא נמצאו עדויות לנזק מהסוג המתואר.
לשאלת בית המשפט ענה כי נזק שכזה לא היה משפיע על התנהגות הרכב ומדובר בנזק קוסמטי בלבד.נהג הרכב הפרטי חצה כביש מהיר משול ימין עד לאי תנועה, תמרור 815 (ד׳-14 הישן) ומדובר בתמרון מסובך המשלב האצה והאטה סמוכות זו לזו, תמרון שגם הבוחן התקשה בו מאד.
הנהג העיד כי עמד טנדר על אי התנועה, נתון שנמסר מאוחר מאד ולכן לא היתה אפשרות לאמתו.
לו היה שם טנדר התמרון היה מסובך יותר.
לנהג היה מרווח מספיק לעמוד בשול, היכן שעמד בתחילה.
נותח שדה הראיה של נהג הרכב הפרטי במתארים השונים.
צורת שבירת האופן הקדמי מצביעה על פגיעה במהירות נמוכה, שכן לו המהירות היתה גבוהה, האופן היה נשבר לחלקים קטנים יותר שהיו מתפזרים ברדיוס גדול יותר.
מערכת ה-abs מקשה על מציאת סימני החלקה בזירה, שאמנם לא נמצאו בה.
בוצע שחזור במהלכו נבדקו שדה הראייה ומאפייני האירוע, בעזרת כלי רכב דומים.
לא נקבעה על ידו מהירות האופנוע לפני האירוע, מאחר ואין בנמצא טכנולוגיה או מתודולוגיה שיכולים לעשות זאת באופן אמין במקרה זה.
נשללה האפשרות שהפגיעה היתה על אי התנועה, עת עמד הרכב הפרטי.
השופט שאל את הבוחן, האם לא סביר שרוכב אופנוע שהבחין ברכב הפרטי עומד על שול ימין, לא יוכל לצפות שהרכב ייסע במאונך לעבר אי התנועה כפי שעשה, ויש לציין כי זוהי גם אחת המסקנות בדו"ח שהגיש מועדון האופנועים הישראלי בשעתו לעמותת "אור ירוק". נקבע על ידי הבוחן, כי מדובר בפעולה לא סבירה באופן קיצוני.
היום (01.02.2012) התקיים יום הדיונים החמישי וייוחד רובו ככולו להמשך עדותו של הבוחן המשטרתי.
כמו קודמיו, גם יום זה התאפיין בטונים גבוהים ובוויכוחים רבים בין הצדדים, דבר שמנע פעמים רבות דיון יעיל.
בפתח עדותו הסביר הבוחן כיצד ניסה לאמוד את מהירות האופנוע עובר לאירוע,
בין השאר תוך התייעצות עם הקצינים הממונים עליו ועם קצין הבוחנים הראשי
של משטרת ישראל, אולם ללא תוצאות חד-משמעיות.
המשך הדיון התאפיין בעיקר בנושאים טכניים ופרוצדוראליים בעבודת הבוחן
וזמן רב נדרש לסניגור לשאול שאלות רבות הנוגעות לעניינים טכניים למדי,
כגון אופן רישום מזכרים, זהות כותב כל מזכר וכו'.
גם כאן התעוררה סוגיית דגם האופנוע שהינו, בהתאם לרשום ברישיון הרכב zx10r.
הבוחן התייחס בעבודתו ל-zx10 ולא לאחר, מכיוון שכך נרשם ברישיון הרכב,
שהוא מקור המידע האמין עליו ביותר, ורק במהלך הדיון מסר כי כעת הוא יודע
שישנו הבדל בין הדגמים אולם המידע לא היה ברשותו קודם לכן.
גם האופנוע שעימו נערך הניסוי היה מדגם zx10 וראוי לציין כי רוכב האופנוע
בשיחזור המשטרתי היה עובד חברת מטרו (לא זכור מה שמו), נתון תמוה למדי,
שכן מטרו היא יבואנית הכלי.
מדידת מקדם החיכוך בכביש הראתה תוצאה ממוצעת של 0.7 (נתון משוערך). מקדם
החיכוך לא נבדק על ידי מכשיר "ווריקום" בביקורו הראשון בזירה, שכן הבוחן
היה בדרכו מתאונה אחרת, ולא היה סיפק בידו להביאו למקום. למיטב זכרונו
נעשתה בדיקה מאוחרת יותר בנושא זה.
הבוחן מסר כי בדיקה מדוייקת לא היתה אפשרית בשל מצב כלי הרכב ולמיטב
זכרונו זוהי הסיבה שבסופו של דבר התקבל ערך ממוצע מכמה בדיקות ולא תוצאה
מדוייקת.
רדיוס העקומה לא נבדק והוגשה חוות דעת של מהנדסת תנועה של מחוז תל אביב
בה צויין כי הרדיוס הינו 220 מטרים וכי לא נמצא קשר - ישיר או עקיף - בין
התשתיות בזירת האירוע ובין תוצאת התאונה.הרדיוס לא תואם את המלצות התכנון ולכן היתה המלצה להגביל המהירות לשבעים קמ"ש.
בשולי הדברים נעיר כי המלצות תכנוניות של מע"צ הן מדיניות ציבורית, ולא
הנחיות מחייבות.
נערכו ניסויי שדה ראייה ונקבע כי ממראות הרכב הפרטי יש שדה ראיה לאחור של
143 מטרים במראה המרכזית ומעט פחות במראה השמאלית, כ-127.7 מטרים.
יש לציין כי מדובר בתוצאה משולבת של מספר ניסויים שנערכו.
ציין כי רובם ככולם של השברים היו מונחים על אי התנועה המצוייר ומהם למד,
על כיווני הנסיעה של כלי הרכב המעורבים, כמו גם על מיקומם.
עוד נדונו המאפיינים השונים של הניסויים שנערכו על ידי המשטרה, והם נשאו
אופי טכני מעיקרם, ונסובו בעיקר על אופן הצבת כלי הרכב, אופן מדידת
המרחקים; זהות הנוכחים בכל אחד מהם וכיו"ב.
תאריכים לדיונים הבאים:
22/02 09:30 סיום עדות הבוחן המשטרתי
18/03 09:30 עדי תביעה נוספים, שזהותם תיקבע מאוחר יותר
התובע התנגד להגשת חוות הדעת של אינג׳ רז כראייה, אולם למרות זאת היא התקבלה, תוך הערה של כב׳ השופט כי יינתן לה המשקל המתאים בהכרעת הדין.
המומחה אמציה גזית, אשר ערך בשיתוף מועדון האופנועים חוות דעת בנושא התאונה, הסביר כי הדו״ח שהוגש על ידי אינג׳ רז בשעתו, אינו עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקצועיים הנהוגים בענף אולם לא התייחס לה בחוות הדעת שהגיש הוא עצמו. הבהיר כי אין מדובר בחוות דעת נגדית.
פרש את היריעה לגבי הנתונים בהם עשה שימוש בבסיס חוות דעתו, ובין היתר תמונות שצילם, מדידות וכן פרסומים שונים בעיתונות.
הסביר כי לא יכול היה לקבוע באופן מתמטי את מהירות כלי הרכב המעורבים בעת האירוע, אך ניתן היה לשער זאת, בין השאר בהתבסס על ממצאי בדיקת גוף האופנוע לאחר מכן.
הסביר כי לדעתו טל לא יכול היה למנוע את האירוע על ידי סטייה לנתיב הימני, כפי שהציע הסניגור.
מבהיר כי בדיקת כלי הרכב נעשתה באישור הפרקליטות ובנוכחות שוטרת.
עיקר החקירה נסב סביב מדידות ובדיקות שביצע אמציה גזית, וכן מומחיותו בתחומים שונים כגון מטלורגיה ופיזיקה.
אמציה הסביר כי הבולמים היו מכונסים עד תומם בעת הפגיעה וכי בית הטלסקופ התעקם מעט מהפגיעה נתון המעיד על בלימת חירום וכי האופנוע היה במהירות נמוכה יחסית.
לו היתה הפגיעה במהירות גבוהה היתה שילדת האופנוע ממוקמת רחוק יותר מזירת האירוע ועוצמת הפגיעה היתה גורמת לחדירה עמוקה יותר של גוף האופנוע בתוך הרכב.
עדות נוספת שהחלה אתמול (31.01.2012) היא של בוחן התנועה מטעם משטרת ישראל, בני פרידמן.
הגיע לזירה בשעה 14:20 לערך, עם קצין היחידה ובהמשך הגיעו בוחנים נוספים.
תישאל את השוטרים שנכחו בזירה וסגר אותה כדי לשמר את הממצאים בה;
ווידא כי כלי הרכב המעורבים לא הוזזו ממקומם והבחין כי הזירה קטנה במימדיה בניגוד לתאונות אופייניות בין אופנוע לרכב פרטי, בהן בשל המהירויות הגבוהות המרחק בין כלי הרכב מגיע למאות מטרים.הדבר מעיד על תאונה במהירויות נמוכות.
אופן השבירה של האופן הקדמי גרם לחריצה המדוברת בכביש, לאחר הפגיעה ברכב הפרטי.
כן נדונו פרטים נוספים, גרפיים מכדי להביאם לדפוס.
נקודת הפגיעה היתה על הנתיב השמאלי, במרכז או צידו הקרוב לקו המקווקו.
החריץ שנוצר בכביש מעיד על כך שהקריסה שגרמה לו נוצרה לאחר האירוע ולכן הפגיעה היתה קצת לפני כן.
נגרם נזק לדופן השמאלית של הרכב הפרטי ונרם נזק בינוני אך עדיין קל הרבה יותר מתאונות אופנועים אופייניות, שכן לו נסע האופנוע מהר יותר, גם נהג הרכב היה נפגע.
שני כלי הרכב היו בתנועה.
מד הסל"ד נתקע על 7,000 סל"ד אולם לדבר ייתכנו מספר משמעויות בכל הנוגע להתנהגות האופנוע והאם היה בהאצה, או שייתכן שהרוכב ניסה לעשות שימוש במנוע כדי להאט את מהירות הנסיעה.
לגבי עדות נהג הרכב הפרטי כי חפץ כלשהו שהיה מונח על הכביש, גרם לנזק קודם לתאונה וגרם לו לעצור בשול, הנושא נבדק ונשלל, למעט פגיעה קלה בפגוש הרכב. הרכב נבדק בהרמה בזירה גופא ולא נמצאו עדויות לנזק מהסוג המתואר.
לשאלת בית המשפט ענה כי נזק שכזה לא היה משפיע על התנהגות הרכב ומדובר בנזק קוסמטי בלבד.נהג הרכב הפרטי חצה כביש מהיר משול ימין עד לאי תנועה, תמרור 815 (ד׳-14 הישן) ומדובר בתמרון מסובך המשלב האצה והאטה סמוכות זו לזו, תמרון שגם הבוחן התקשה בו מאד.
הנהג העיד כי עמד טנדר על אי התנועה, נתון שנמסר מאוחר מאד ולכן לא היתה אפשרות לאמתו.
לו היה שם טנדר התמרון היה מסובך יותר.
לנהג היה מרווח מספיק לעמוד בשול, היכן שעמד בתחילה.
נותח שדה הראיה של נהג הרכב הפרטי במתארים השונים.
צורת שבירת האופן הקדמי מצביעה על פגיעה במהירות נמוכה, שכן לו המהירות היתה גבוהה, האופן היה נשבר לחלקים קטנים יותר שהיו מתפזרים ברדיוס גדול יותר.
מערכת ה-abs מקשה על מציאת סימני החלקה בזירה, שאמנם לא נמצאו בה.
בוצע שחזור במהלכו נבדקו שדה הראייה ומאפייני האירוע, בעזרת כלי רכב דומים.
לא נקבעה על ידו מהירות האופנוע לפני האירוע, מאחר ואין בנמצא טכנולוגיה או מתודולוגיה שיכולים לעשות זאת באופן אמין במקרה זה.
נשללה האפשרות שהפגיעה היתה על אי התנועה, עת עמד הרכב הפרטי.
השופט שאל את הבוחן, האם לא סביר שרוכב אופנוע שהבחין ברכב הפרטי עומד על שול ימין, לא יוכל לצפות שהרכב ייסע במאונך לעבר אי התנועה כפי שעשה, ויש לציין כי זוהי גם אחת המסקנות בדו"ח שהגיש מועדון האופנועים הישראלי בשעתו לעמותת "אור ירוק". נקבע על ידי הבוחן, כי מדובר בפעולה לא סבירה באופן קיצוני.
היום (01.02.2012) התקיים יום הדיונים החמישי וייוחד רובו ככולו להמשך עדותו של הבוחן המשטרתי.
כמו קודמיו, גם יום זה התאפיין בטונים גבוהים ובוויכוחים רבים בין הצדדים, דבר שמנע פעמים רבות דיון יעיל.
בפתח עדותו הסביר הבוחן כיצד ניסה לאמוד את מהירות האופנוע עובר לאירוע,
בין השאר תוך התייעצות עם הקצינים הממונים עליו ועם קצין הבוחנים הראשי
של משטרת ישראל, אולם ללא תוצאות חד-משמעיות.
המשך הדיון התאפיין בעיקר בנושאים טכניים ופרוצדוראליים בעבודת הבוחן
וזמן רב נדרש לסניגור לשאול שאלות רבות הנוגעות לעניינים טכניים למדי,
כגון אופן רישום מזכרים, זהות כותב כל מזכר וכו'.
גם כאן התעוררה סוגיית דגם האופנוע שהינו, בהתאם לרשום ברישיון הרכב zx10r.
הבוחן התייחס בעבודתו ל-zx10 ולא לאחר, מכיוון שכך נרשם ברישיון הרכב,
שהוא מקור המידע האמין עליו ביותר, ורק במהלך הדיון מסר כי כעת הוא יודע
שישנו הבדל בין הדגמים אולם המידע לא היה ברשותו קודם לכן.
גם האופנוע שעימו נערך הניסוי היה מדגם zx10 וראוי לציין כי רוכב האופנוע
בשיחזור המשטרתי היה עובד חברת מטרו (לא זכור מה שמו), נתון תמוה למדי,
שכן מטרו היא יבואנית הכלי.
מדידת מקדם החיכוך בכביש הראתה תוצאה ממוצעת של 0.7 (נתון משוערך). מקדם
החיכוך לא נבדק על ידי מכשיר "ווריקום" בביקורו הראשון בזירה, שכן הבוחן
היה בדרכו מתאונה אחרת, ולא היה סיפק בידו להביאו למקום. למיטב זכרונו
נעשתה בדיקה מאוחרת יותר בנושא זה.
הבוחן מסר כי בדיקה מדוייקת לא היתה אפשרית בשל מצב כלי הרכב ולמיטב
זכרונו זוהי הסיבה שבסופו של דבר התקבל ערך ממוצע מכמה בדיקות ולא תוצאה
מדוייקת.
רדיוס העקומה לא נבדק והוגשה חוות דעת של מהנדסת תנועה של מחוז תל אביב
בה צויין כי הרדיוס הינו 220 מטרים וכי לא נמצא קשר - ישיר או עקיף - בין
התשתיות בזירת האירוע ובין תוצאת התאונה.הרדיוס לא תואם את המלצות התכנון ולכן היתה המלצה להגביל המהירות לשבעים קמ"ש.
בשולי הדברים נעיר כי המלצות תכנוניות של מע"צ הן מדיניות ציבורית, ולא
הנחיות מחייבות.
נערכו ניסויי שדה ראייה ונקבע כי ממראות הרכב הפרטי יש שדה ראיה לאחור של
143 מטרים במראה המרכזית ומעט פחות במראה השמאלית, כ-127.7 מטרים.
יש לציין כי מדובר בתוצאה משולבת של מספר ניסויים שנערכו.
ציין כי רובם ככולם של השברים היו מונחים על אי התנועה המצוייר ומהם למד,
על כיווני הנסיעה של כלי הרכב המעורבים, כמו גם על מיקומם.
עוד נדונו המאפיינים השונים של הניסויים שנערכו על ידי המשטרה, והם נשאו
אופי טכני מעיקרם, ונסובו בעיקר על אופן הצבת כלי הרכב, אופן מדידת
המרחקים; זהות הנוכחים בכל אחד מהם וכיו"ב.
תאריכים לדיונים הבאים:
22/02 09:30 סיום עדות הבוחן המשטרתי
18/03 09:30 עדי תביעה נוספים, שזהותם תיקבע מאוחר יותר